תפילה

תצווה

פרשת

בחירת ה' באברהם והבטחת הארץ

אורי אנגלמן

כותב:

כתוב בנחמיה פרק ט-

(ז) אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:

(ח) וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה:

בפרק זה מתוארים כמה וכמה שבחים להקב"ה – בניהם בחירת ה' באברהם וכריתת הברית לנתינת הארץ.

כריתת הברית בפסוק מתוארת באופן הזה – הקב"ה בחר באברהם, בנוסף, "מצא את לבבו נאמן לפניו" ואחרי כן "כרות עמו הברית". ברית זו היא ברית בין הבתרים שנכרתה עם אברהם אבינו,  ובה הבטיח הקב"ה את ארץ ישראל לאברהם אבינו.

  1. מה המשמעות של הברית הזו?

  2. מדוע נאמר בפסוק פעמיים "לתת את ארץ כנען" ולאחר מכן שוב "לתת לזרעו"?

 

ברית בין הבתרים – ביאור ברית ה'

כתוב בבראשית פרק (טו ,יח )

"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת"

למעשה, פעמים רבות מוזכרת הבטחת נתינת ארץ ישראל לאברהם אבינו[1], אמנם העניין המיוחד בפסוק זה הוא כריתת הברית על מתנה זו ולא רק הבטחה בעלמא. הרמב"ן מדייק דברים אלו מתוך מילות הפס' – "לזרעך נתתי" כלומר, מדובר במה שכבר נתן הקב"ה לעם ישראל ולאברהם אבינו.

לכאורה, מה המשמעות של הברית האלוקית? הרי הקב"ה הוא כל יכול ובודאי כאשר מבטיח דבר מוכרח שהבטחתו תתקיים, שלא כמו בן אנוש שמילותיו משולות לחציר.

לכן נראה, שמצד קיום ההבטחה של הקב"ה אין נופל הספק. אמנם מצד לעם ישראל, האם יהיו ראויים לקבל את ארץ ישראל או לא, בזה ודאי שייך שינוי, בהתאם למעשיהם. הברית מבטאת את החיבור העמוק, שיוצא אל הפועל ברגע של כריתת הברית בין לעם ישראל לבין הקב"ה. ה"פחד יצחק" הגדיר בספרו ש"ברית" היא החיבור הגדול ביותר שיתכן בין שני אובייקטים מופרדים לכאורה. ממילא, אחרי שכרת הקב"ה ברית על נתינת הארץ עם אברהם אבינו – כעת לא שייך שאף חטא או עוון יפקיע ח"ו את ישראל מנחלת עולמים זו – "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב", וכמו שנאמר (יז, ח) שהקב"ה נתן את ארץ ישראל "אחוזת עולם" לעם ישראל, וביאר הרמב"ן ש"אחוזת עולם" הכוונה לנתינה נצחית כזו שבשום פנים ואפן לא תינתק.

כל האמור לעיל מדויק מתוך מילות הפסוק – "לזרעך נתתי". מדוע נאמר בלשון עבר? לכאורה הנתינה תהיה רק בעתיד, לאחר שיצאו ממצרים! מבאר רש"י במקום – "אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשויה". כלומר, כאשר הקב"ה אומר ומבטיח משהו – בוודאי שדבר זה יתקיים. אלא שבכל עת שהבטחה זו תלויה במעשה האדם – היא ניתנת לשינוי. אמנם ברגע שלהבטחה זה יש תוקף של ברית, כלומר שאיננה תלויה במעשים אלא שבודאי תתקיים, ללא שום אפשרות לשינוי ותמורה מאף צד, מיד אמירה זו כאילו כבר נתקיימה ולכן לא נאמר "אתן" בלשון עתיד, אלא "לזרעך נתתי" בלשון עבר, למרות שבפועל עם ישראל לא הגיע למנוחה ולנחלה והתיישב בארץ ישראל, בכח נתינת ארץ ישראל לעם ישראל כבר התקיימה.

בספר "גבורות ה'" פרק ח' המהר"ל מבאר באריכות את מהלך ברית בין הבתרים ומאריך לבאר את שאלת אברהם אבינו "במה אדע כי אירשנה". עיקר דבריו שם שבברית זו מתגלית התוכנה הפנימית של עם ישראל שאיננה משתנת ולכן לא תלויה כלל במעשיהם של ישראל, כביאור הברית לעיל וז"ל –

"כי ישראל יש להם מעלה מיוחדת, כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות. ולפיכך אין ראוי להעביר ישראל בשביל החטא,  כיון שבעצם הם טהורים ואין החטא להם בעצם והוא דבר מקרה ואין דבר שהוא במקרה מבטל עצם ישראל"

ביאור הפסוק בנחמיה

לעיל העלנו קושי בפסוקים בנחמיה, המובאים בסוף "ויברך דוד" שאחר פסוקי דזמרה, מדוע נאמר פעמים "לתת"? נתינה ראשונה מתייחסת לארץ – "לתת את ארץ הכנעני וכו' " והנתינה השנייה מתייחסת לנתינת ארץ ישראל לזרע אברהם, כלומר ישראל. מדוע כפילות זו?

המלבי"ם מבאר שנתינה אחת מתייחסת לצד של ההבטחה, של הברית – "לתת את ארץ כנען" ונתינה שנייה מתייחסת להבטחת של עם ישראל יבואו וירשו בפועל את הארץ וזה "לתת לזרעו".

פירוש נוסף ראינו בספר החסידות "תורת המגיד", תלמיד הפני יהושע, ששופך אור על שני חלקי הפסוק -

"אמרתי כבר בשם המגיד (רבי שלמה מסקאהל) שאמר מו"ר ר' דוב זלה"ה שדקדק בפסוק (נחמיה ט, ח) וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי וגו' לתת לזרעו, למה כתב פעמיים "לתת". ואמר שהם שתי הבטחות, א) לתת את ארץ הכנעני, ב) לתת אותה לזרעו. ופירוש דבריו, דכתיב (קהלת ב, יג) כיתרון האור מן החושך, שעיקר מעלת הצדיקים ההולכים בדרך ה', היא דוקא בגלל החושך המצוי בעולם, כי אם לא היתה בחירת טוב ורע בעולם לא היו צדיקים זוכים להתעלות המדרגות בקדושה יתירה, משום שבגלל הרשעים שאינם מתקנים עצמם זוכה הצדיק המתקן חלקו וחלק חברו ליקח גם חלק חברו. וזו הכוונה: לתת את ארץ הכנעני שתהיה בחירת טוב ורע בעולם, והבטחה שניה: לתת לזרעו שיכנעו וישברו לפני צדיקי הדור"

כלומר, בכריתת הברית לאברהם אבינו על ארץ ישראל מתווסף רובד נוסף שמתאר גם את הדרך לעבוד את ה' בכלל ובארץ ישראל בפרט. שבעת העממים שהיו מצויים בארץ ישראל בזמן שבנ"י יצאו ממצרים מייצגים את כוחות הרע והטומאה שבעולם. לכאורה, היה מקום לשאול- מה מקום של כוחות אלו בעולם? מדוע הקב"ה ברא בכלל כוחות של טומאה? הבנה פשוטה ורדודה של הדברים בכלל מעלה מסקנה שהיה ראוי יותר שלא יהיו כלל צרות וקשיים בעולם.

תשובה לשאלה זו אנו מוצאים בקהלת "כיתרון האור מן החושך". האור, הטוב, שבעולם איננו מובחן דיו אלא רק במקום שיש חושך, החושך מעצים ומדגיש את האור ועל ידו אנו מגלים את האור והטוב. העיקר עבודת האדם בעולם נוסבה על המישור הזה – גילוי האור מתוך החושך, כל הטוב מתוך כל הקשיים.

אם ארץ ישראל הייתה נקנת בקלות, ללא מאמץ מיוחד, כל עבודת האדם בעולם הייתה יורדת לטמיון. עם ישראל ירד לעולם הזה כדאי לעבוד, להוסיף אור ולתקן.

אם כן ארץ ישראל היא ארץ שבה יש בחירה בין טוב לרע – מצד אחד, יכולה היא להיות "ארץ הכנעני" ח"ו, ומאידך, הקב"ה מבטיח לעם ישראל שארץ זו תהיה "לזרעו", כלומר, שעם ישראל ידע לבחור בטוב ובכך לקבל את ארץ ישראל במובן השלם שלה.

סיכום

במאמר זה למדנו את התכונה היסודית והמיוחדת של עם ישראל, הבאה לידי ביטוי בברית שכרת הקב"ה עם ישראל על נתינת הארץ הקדושה, ארץ ישראל. ביארנו שהבחירה אינה תלויה בשום משתנה, אפילו לא בחטאם של ישראל, משום שעצם ישראל הוא טהור וקדוש. וזו המשמעות של הברית עם ישראל, כתשובה לשאלה הראשונה.

למדנו גם שמטרת עם ישראל בארץ ישראל היא תיקון העולם, "כי מציון תצא תורה" לכל העולם, ושבעה אומות המוזכרות בתורה מלמדות על תיקון זה, שהוא תיקון של כל צדדי המציאות. ה"חסד לאברהם" כותב שכל יהודי בארץ ישראל הוא צדיק. כיצד? כתוב שארץ ישראל מקיא את הרשעים, כמו שהיה בסדום. נמצא שמי שארץ ישראל לא הקיאה אותו – בפנימיות שלו ובנקודה היסודית שלו הוא צדיק. דברים אלו מהווים חיזוק לטענתנו, שארץ ישראל מגלה את הנקודה הקדושה הפנימית שבכל יהודי.

 

-----

[1] בראשית יב,ז. יג, יד.

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

ארץ ישראל יומי

דף הבית

אודותינו

ברכות

תרומות

צרו אתנו קשר

כתבו לנו:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).