גמרא

קדושים

פרשת

אין שכינה שורה בחוץ לארץ

נחשון ורד

כותב:

'' כי נח נפשיה דרב הונא.. פתח עליה רבי אבא: ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה, אלא שבבל גרמה ליה. מתיב רב נחמן בר חסדא, ואמרי לה רב חנן בר חסדא: היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים! טפח ליה אבוה בסנדליה. אמר ליה: לאו אמינא לך לא תיטרוד עלמא? מאי היה - שהיה כבר.'' (מועד קטן כה.)

כשנפטר רב הונא הספיד אותו רבי אבא ואמר: ראוי היה רב הונא שתשרה עליו שכינה. ומדוע לא שרתה עליו שכינה? מפני שהיה בבבל, ואין שכינה שורה בחוץ לארץ. מקשה עליו הגמרא, והלא על יחזקאל נאמר שהתנבא בבבל? עונה הגמרא, אכן יחזקאל התנבא כשהיה בבבל, אבל היה זה מפני שהתחיל להתנבא כבר קודם לכן בעודו בארץ ישראל, וכיוון שכבר היה נביא לפני שהגיע לבבל המשיך להתנבא גם לאחר שהגיע לשם.(ביאור על פי רש''י)

מדוע אין השכינה שורה אלא בארץ ישראל?

מהי הסיבה שבגללה מניחה הגמרא שאין השכינה שורה אלא בארץ ישראל? ברור שארץ ישראל היא ארץ הקודש והארץ הנבחרת, אולם מדוע הדבר יהווה מניעה לכך שאדם מישראל יוכל להגיע למדרגה של נבואה בחוץ לארץ? מה הקשר הישיר המתקיים בין מדרגת נבואה לבין ארץ ישראל?

כדי לענות על השאלה, נעמיק בהבנת מושג הנבואה, ומתוך כך בתנאים להשגתה, וביחסה לארץ ישראל.

נבואה: דמיון ושכל

הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ב', ל''ו) מסביר כי הנבואה היא הופעה של שפע מאת ד', המופיעה בעקבות שילוב בין כוח השכל וההיגיון, לבין כוח המדמה, הדמיון. מה שמאפשר את הופעת הנבואה הוא כוח הדמיון, כאשר לצידו מופיע שכל לוגי המברר אותו. כך גם מובן מאמר חז''ל (ברכות נז:) ''חלום אחד משישים לנבואה''. החלימה היא פעולה שבה הכוח המדמה תופס פיקוד ומוביל את הליך החשיבה במוחו של האדם ללא כל הגבלה, ולכן יש שם ''בחינת נבואה'', המתגלה דרך הכוח המדמה המופיעה בעת היצירה הטהורה של החלום.

אם כן, על פי דברי הרמב"ם מובן כי לנבואה יש שני תנאים מרכזיים: שפע שכלי, ושפע דמיוני. ייתכן והסיבה לכך שאין שכינה שורה אלא דווקא בארץ ישראל הינו בגלל אחד ממרכיבים אלו.

הדמיון הזך- בארץ ישראל דווקא

מהו המרכיב החסר בחוץ לארץ? לכאורה נראה לומר שזהו השפע הדמיוני, שכן קשה לומר שבחוץ לארץ חסר השפע השכלי- שהרי תלמידי חכמים רבים היו ונמצאים בחוץ לארץ. לא עוד אלא שעיקר תורה שבעל פה התפתחה דווקא בבבל. התלמוד הבבלי שנעשה לאבן יסוד בכל בית מדרש חובר דווקא בתקופת הגלות, אם כן מוכח שלמדרגת חכמה כן אפשר להגיע בחוץ לארץ.

אולם מדוע אי אפשר להגיע למדרגת הדמיון הזך בחוץ לארץ, ומה הקשר של ארץ ישראל למדרגה זו?

על כך כותב הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל:

'' הדמיון של ארץ ישראל הוא צלול וברור, נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלוהית... מוכן להסברת נבואה ואורותיה, להבהקת רוח הקדש וזהריו. והדמיון אשר בארץ העמים עכור הוא, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום... מתוך שהשכל והדמיון אחוזים זה בזה ופועלים ונפעלים זה על זה וזה מזה, לכן לא יוכל גם השכל שבחוץ לארץ להיות מאיר באורו שבארץ ישראל. "אוירא דארץ ישראל מחכים". '' (אורות, ארץ ישראל, ה')

הרב קוק מסביר כי דווקא בארץ ישראל אפשר להגיע לדמיון צלול וברור, משום ש''אווירא דארץ ישראל מחכים'' (בבא בתרא קנח:).ומאידך הסביר הרב שגם השכל בארץ ישראל זך יותר.

אולם עדיין, מה הכוונה בכך שאוויר הארץ מחכים? וכיצד הדבר גורם לכוח הדמיון להופיע בצורה טהורה?

אם נבין מהו הגורם המעכב את ההופעה הטהורה של כוח הדמיון, נוכל להבין כיצד ארץ ישראל מסירה אותו. לכן נשאל: מה הוא המעכב בפני הטהרה של כוח המדמה?

הסבר ראשון

המעכב למדמה הטהור: עבות החומר.

כדי להבין עניין זה, נעזר שוב בדברי הראי''ה קוק:

כפי הטהרה הגופנית, שקיטת התאווה וזיכוך החומר, ולפי האורה השכלית... כן יגדל כח הציור והדמיון בפעולתו.. עד שיהיה קרוב אל השכל בבהירותו, ויהיה עולה עליו בעומק ההרגשה.. (אורות הקודש א', עמ' ר''מ)

מבואר בדברי הרב, כי על מנת לזכות לכוח מדמה טהור יש להיות שרוי בטהרה גופנית.

האם יש קשר בין טהרת הגוף לארץ ישראל? נראה שכן. במקום אחר שוזר הרב את טהרת הגוף וארץ ישראל במשפט אחד כגורמים המשרים את רוח הקודש:

העזר של רוח הקודש על מעשה המצוות, ועל התורה, לתלמודה... בהעלם הוא בכל מקום, ובגלוי הוא רק בארץ ישראל. רצונך לראות את השכינה בעולם הזה, עסוק בתורה בארץ ישראל.. וצפיה לארץ ישראל, ותשוקה לטהרת הגוף, היא גם כן משרה את הרגשת רוח הקודש באיזו בבואה כהה'' (שמונה קבצים, קובץ ו', פ''ה)

בפסקה זו הרב קוק משלב באותו משפט את הביטוי: ''צפיה לארץ ישראל ותשוקה לטהרת הגוף'', מה שמוביל אותנו להבנה כי יש קשר ישיר בין ארץ ישראל לטהרת הגוף. אולם מדוע בארץ ישראל יש טהרה גופנית?

החומר בארץ ישראל קדוש

נראה לומר, כי בארץ ישראל החומר כולו מקבל מדריגה אחרת, המאפשרת לחומר להתפתח מבלי לעכב את טהרת הכוח המדמה. דוגמא טובה לכך יכולה להיות עניין האכילה בארץ ישראל: לכאורה פעולת האכילה היא אחת הפעולות החומריות ביותר שיש, המגלה את מוגבלותו של האדם ותלותו בחומר. אומנם כך כותב הרב על האכילה בארץ ישראל דווקא:

המאכל של ארץ ישראל מקודש בפנימיותו, ואינו מגשם כי אם בחיצוניותו. אבל ממאכלי חוץ לארץ צריכים להזהר. ולפי רוב הצפיה לארץ ישראל מתעלה המאכל שבחוץ לארץ גם כן. (אורות הקודש ג' ל''ב)[1]

מתברר בדברים אלו של הרב חידוש עצום: בארץ ישראל במקום שהאכילה תעכיר על הגוף, היא מרוממת אותו. ולא עוד אלא שאפילו הצפיה לארץ ישראל בעצמה מספיקה כדי לרומם את המאכל של חוץ לארץ. לכן דווקא בארץ ישראל אפשר להגיע לנבואה, אולם לחכמה אפשר להגיע גם בחוץ לארץ.

והנה בספר הכוזרי (מאמר שני י''ד), מבואר כי הנבואה שורה רק בארץ ישראל. אם כן, שואל הכוזרי, כיצד התנבא יחזקאל הנביא? לכאורה עד כאן שאלת הגמרא שלנו. אולם הכוזרי מוסיף שאלה נוספת: כיצד התנבאו משה ואהרון שלא היו בארץ ישראל? ועל כך הוא עונה כי הם התנבאו על מנת להביא את עם ישראל לארץ ישראל. כלומר הם התנבאו בעבור ההגעה לארץ. ייתכן כי מכאן למד הרב את העיקרון כי אפילו הציפייה עבור ארץ ישראל משפיעה על היחס לכל החומר, וממילא על היכולת לקבלת השכינה.

 

הסבר שני

הנבואה: חוש הזקוק לגירוי מסויים

אחד מתלמידי החכמים המיוחדים שחיו בארץ ישראל בשנים האחרונות היה רבי שם טוב גפן (הרש''ט). הרש''ט גפן לימד בישיבתו של הרב קוק ביפו, והיה בקי בש''ס ופוסקים, פילוסופיה, קבלה, מדע, פיזיקה ועוד. אחד הדברים שהעסיקו את הרש''ט היה תחיית הנבואה העתידה בארץ ישראל, וכך הוא מסביר את עניינה של הנבואה:

''הנבואה, הלא היא איזה חוש שהיה לנו בימים עברו נוסף על החושים שיש לנו עתה.. ושמעוררו לצאת אל הפועל היה איזה ענין טמיר ונעלם כמו האור המעורר הראיה.'' (המימדים הנבואה האדמתנות, עמ' 225)

הנבואה, מסביר הרש''ט, היא חוש שהיה קיים אצל כולנו בימים עברו, והיה מסוגל להתגלות בפועל באמצעות גירוי מסויים. ממש כמו שיש לנו עיניים שמסוגלות לראות אולם זקוקות לרמת אור מסוימת כדי להוציא את הכח הזה אל הפועל, יש לנו יכולת להתנבא, אולם יכולת זו זקוקה ל'אור', גירוי מסוים, שיגרום לה לצאת מכח אל הפועל. מתבאר על פי דבריו שזהו הכוח של ''אווירא דארץ ישראל מחכים'': אוויר הארץ הוא המוביל לגירוי של הכוח הנבואי, וממילא גורם לו להתגלות בפועל.

הראי''ה קוק כותב:

באמת חסרון רוח הקודש בישראל הוא לא חסרון שלמות כי אם מום ומחלה, ובארץ ישראל היא מחלה מכאבת, שהיא מוכרחת להרפא. "כי אני ד' רופאך". (אורות ישראל ט', ז')

 

אכן, המצב בו אנחנו נמצאים היום איננו מצב טבעי, הוא מצב של חולי. הוא מצב כואב. ''רוח הנבואה הולך ושט בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גיבורים, מלאי עזוז וקודש.'' (אורות הקודש א', עמ' קנ''ז). לא לחינם נסמכת ברכת הגאולה לברכת הרפואה בתפילת שמונה עשרה: גאלנו, ורפאנו.

זכינו לחזור לארץ ישראל, התנאי הבסיסי לנבואה, אך יש דרישות נוספות, הן מצד האדם המועמד להיות נביא והן מצד העם שיהיה ראוי לממש נבואה.

 

 

סיכום

בתחילת המאמר ראינו את הגמרא במסכת מועד קטן, ממנה מובן שאין השראת שכינה ונבואה על האדם אלא בארץ ישראל. על כך שאלנו: מה הקשר בין השראת השכינה דווקא לארץ ישראל?

בעקבות שאלות אלו הסברנו כי הנבואה היא שפע מאת ד' על האדם הנובע באמצעות הכוח המדמה ועובר זיקוק וטיהור על ידי השכל וההיגיון. השילוב בין השכל והדמיון הוא היוצר את התנאים המאפשרים קבלת נבואה והשראת שכינה. כמו כן, קישרנו בין השהייה בארץ ישראל לטהרת כוח המדמה.

לאחר מכן ראינו את דברי הראי''ה קוק כי טהרת הגוף והחומר הינם תנאים מקדימים המובילים לטהרת הכוח המדמה. דווקא בארץ ישראל ניתן לזכות לטהרת הגוף ודווקא בארץ ישראל ניתן לטהר את כוח הדמיון, ולכן רק בארץ ישראל אפשר לחוות השראת שכינה. על כך הוספנו כי הסיבה לכך שדווקא בארץ ישראל יש טהרת הגוף  כי החומר כולו בארץ ישראל מקבל מדרגה אחרת של קדושה, החל באכילה וכלה בספורט, כך שבארץ ישראל במקום שהחומר יעכיר על המדמה הוא מרומם ומחזק אותו. לכן למדרגת חכמה כן אפשר להגיע בחוץ לארץ, ואילו לנבואה אי אפשר בגלל המניעה של טהרת המדמה.

הסבר נוסף אותו ראינו היה דברי הרש''ט גפן, המסביר כי אוויר ארץ ישראל מהווה גירוי הגורם לכוח הנבואי לבוא לידי ביטוי, כשם שנשימת אוויר מזוהם עשויה ליצור גירוי שמפעיל את מערכת הנשימה ומביא לידי שיעול.

יהי רצון שנזכה למלאות את כל התנאים הדרושים להחזרת הנבואה, ונראה נביאים מתהלכים בארצנו.

 

 

[1] עוד על כך ניתן לראות באורות ישראל, פרק ט', ח': ''בארץ ישראל אפשר להשיג איך שהבשר של הגוף הישראלי הוא קדוש ממש כקדושת הנשמה, ואין צורך כ"כ להרגיז את הגוף ממנוחתו הטבעית, כ"א להעלותו ולהטעימו טעם האמת של חיי הקודש השופעים מקדושת הארץ, הספוגים באוירה המחכים של ארץ ישראל.'' 

כמו כן, ישנה הפסקה המפורסמת באורות התחייה, ל''ד:''ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל, לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני שׁל הצדיקים העליונים... עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה ''.

 

אנו רואים שבארץ ישראל החומר כולו מקבל משמעות מקודשת.

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

ארץ ישראל יומי

דף הבית

אודותינו

ברכות

תרומות

צרו אתנו קשר

כתבו לנו:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).