תפילה

וארא

פרשת

ברכת המזון אכילה בארץ ישראל

אורי אנגלמן

כותב:

כותבת הגמרא מסכת ברכות דף מח:  

"תנו רבנן: מנין לברכת המזון מן התורה? שנאמר: ואכלת ושבעת וברכת - זו ברכת הזן, את ה' אלהיך - זו ברכת הזמון, על הארץ - זו ברכת הארץ, הטובה - זו בונה ירושלים"

מבואר בגמרא, שבברכת המזון עלינו להזכיר את ארץ ישראל – "על הארץ הטובה אשר נתת לנו..". נמצא, שארץ ישראל היא חלק משמעותי, מרכזי, בברכה.

השאלה המרכזית

מדוע כאשר אנו מודים להקב"ה על המזון אשר זן אותנו בכל יום, ובייחוד על לחם חוקנו, נצרכים אנו להזכיר את ארץ ישראל? כיצד דווקא האכילה היא הקשורה להודאה על הארץ?

ראשית, עלינו לעיין בנושא הרחב של "אוכל" ו-"ואכילה" בתורה, כדי שנוכל לתת מענה אמיתי ונכון לקושי זה –

הקשר בין האכילה לבין ארץ ישראל

נחלת יעקב

ארץ ישראל נקראת "נחלת יעקב" וההורשה שלה נקראת "אכילה" –

"אָז תִּתְעַנַּג עַל יְקֹוָק וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְקֹוָק דִּבֵּר" (ישעיה נח)

 ארץ ישראל עצמה מתחלקת על פי שבטי ישראל, כל שבט ונחלתו[1]. גם בכורת יעקב הגיעה לו בדרך מיוחדת – ע"י  המאכלים. יעקב אבינו מכין מאכלים לאביו ומגיש לו זאת, ולאחר מכן מקבל את הבכורה.

מכאן ניתן ללמוד על השייכות המיוחדת שיש ליעקב עם ארץ ישראל – אצל יעקב אבינו אנחנו מוצאים לראשונה את היכולת המיוחדת לשלב בין הגשמיות, לבין הרוחניות. על כן, לאחר מאבקו של יעקב אבינו עם המלאך, המלאך משנה את שמו לישראל ואומר "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב,כח). הרב צבי יהודה קוק זצ"ל מסביר, שיעקב אבינו, שנקרא "ישראל" הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, לכן יעקב אבינו הוא בחיר האבות והוא תחילתה של הציבוריות הישראלית, שמורכבת משמים וארץ. רב צבי יהודה זצ"ל מוסיף שהקישור בין שמים וארץ מופיע גם בסולם יעקב המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (שיחות לפרשת השבוע, פרשת ישלח, סדרה ג', עמ' 314 "השם ישראל נמשך מקישור שמים וארץ").

"חטא הארץ" טעם העץ וטעם הפרי

דוגמא נוספת למשמעות האכילה הוא "חטא הארץ".

בראשית פרק א (יא,יב)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:

(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:

 ההגדרה של חטא הארץ היא אופן הביצוע של הארץ אל מול התוכנית האלוקית. בראשית הבריאה, אמור היה טעם העץ להיות כטעם הפרי, אלא ש"חטאה הארץ" ובעץ פרי רק לפרי יש טעם, ולעץ עצמו אין וזה לשון הכתוב "עץ עושה פרי". מדוע חטא הארץ נתפס כדבר כל כך גדול, הרי בסה"כ הוא עוסק בשאלה האם גם לעץ יהיה טעם פרי או לא?

הגשמת אידיאל הארץ – רק בארץ ישראל

הרב קוק בספרו "אורות התשובה" מטיב לבאר את החטא הארץ והתיקון המיוחד השייך לו, המיוחד לארץ ישראל – תיקון חטא הארץ הוא למעשה תיקון עמוק ויסודי של העולם כולו, הופעת התיקון הזה יכולה לקרות רק כאשר העולם במצב מתוקן, ורק שעם ישראל בארצו, העולם במצב שלם.

"חטא הארץ" מורה על כך שבעולמנו ישנם מדרגות שונות. באידיאל – גם האמצעי וגם המטרה היו צריכים להיות באותה רמה של חשיבות. אולם, בפועל אנו יודעים שפני הדברים הם אחרת. אמצעי, על כל חשיבותו, לא נחשב להשגת מטרה – והמאכל הוא אמצעי, ולא מטרה.

בארץ ישראל אנו זוכים להגשים את האידיאל – האכילה, האמצעי הופך מטרה, עי"ז שמקדשים אותו להיות במדרגה גובה, אחרת, משאר הדברים.

האכילה – הכח המקיים את האדם

לא בכדי המאכל והטעם תופס מקום גדול כל כך בתורה ובהלכה. אחד ההסברים היפים לכך שהיהדות נקבעת על פי האם ולא על פי האב, הוא הסברו של הרבי מלובביץ'. הרבי מסביר שבאֵם מצוי הגוף היהודי, הדם והבשר, היסודות שעליהם נבנה הגוף. המאכלים של האם הם אלו המגיעים לילד ובונים אותו. כח הזן, אותו מזון שמזין ובונה את האדם הוא בעל משמעות גדולה[2].

הספרות היהודית מלאה ג"כ בהלכות כשרות – שכן מה שיהודי אוכל זה איננו סתם מזון, אלא מזון שמקיים יהודי, וע"כ מזון זה חייב להיות יחודי.

אם כן, מה הקשר המיוחד שיש בין המזון, ובייחוד הלחם, שיותר מכל מייצג את המזון המיוחד לאדם ולישראל – לבין ארץ ישראל?

תשובה

ראשית יש להצביע על המשותף של שני עניינים אלו – ארץ ישראל היא מקיימת את עם ישראל, כמו שהאוכל מקיים את האדם. אפילו מבחינה גופנית, ברמות הפשוטות ביותר, עם ישראל מתאים לארץ ישראל, כמובא בשיחות הרצי"ה לא"י (שיחות לארץ ישראל, עמ' 17 פסקה 4) שם מבואר, שישנם סוגים מסוימים של מחלות המופיעות בתדירות בעם ישראל, שמלמדות שדווקא האקלים הארץ הישראלי הוא הבריא ביותר לגופם. בדומה לאוכל, ארץ ישראל היא צורך בסיסי חיוני והכרחי לקיום העם היהודי.

תשובה נוספת איננה עוסקת בהקשר המשותף שבין אוכל ובין ארץ ישראל, אלא בהשפעה של ארץ ישראל על האכילה – הואיל והאכילה מקיימת את האדם, צריך לראות ולברר איזה חיים היא מקיימת. יהודי יוצק לתוך מאכליו ואכילתו תוכן רוחני, אפילו שבמובן הפשוט האכילה באה לקיים את הצד הגשמי שבאדם. זו הסיבה שהאכילה, שהיא המייצגת היותר גדולה של הגשמיות ועביות הגוף, יכולה להתפרש גם כחלק נכבד בעבודת ה'. גדולי ישראל, רבנים, אדמו"רים ופוסקים רבים התייחסו לאכילה כאל זמן לעבודת ה' ולתיקון המידות, כל אחד "לפום דרגא דיליה" ולפי דרכו המיוחדת בקודש.

ארץ ישראל היא למעשה מקום גשמי, שטומן בחובו כוחות רוחניים גדולים. זו גופא המיוחדות של ארץ ישראל  - היכולת ליצור גשר בין הרוחני לגשמי, ולרומם את הגשמיות והחומריות אל הרוח והקדושה.

במובן זה האכילה וארץ ישראל הם "תרי רעי דלא מתפרשי" – שני רעים שלא נפרדים. היכולת לתקן באמת את האכילה והגשמיות, ולהפוך את האמצעי למטרה – הנה בארץ ישראל, שם ניתן להופיע את הרוחניות שבגשמיות באופן השלם ביותר.

 

לפני שנים, הרב מרדכי אליהו זי"ע היה בשליחות בחו"ל. בזמן ששהה שם, התגאו אותם אנשי מדינה בפירות המשובחים שמוציאה ארצם, שיבחו והיללו ואף הציעו לרב לטעום ממעדני ארצם. הרב הביט בפירות ואמר "הפירות האלו מיוחדים, מניין הם?" אותם אנשים תמהו וענו "מארצנו", אולם, התעקש הרב לבדוק מה מקור של אותם פירות. בבירור מהיר של אנשי הלשכה התברר שאותם פירות הם  פירות מיובאים – מיובאים מארץ ישראל. מסיפור זה ניתן לראות כיצד אדם בעל עוצמות רוחניות מסוגל להבחין בקדושה המצויה בפירות, ולראות את המיוחדת של הארץ בהם.

שילוב זה, של רוחניות וגשמיות הבא לידי ביטוי באכילה, מופיע ג"כ במשנה ברורה בשם המגן אברהם –(משנה ברורה חלק א', סימן ו, )

"...ובכוונת כתוב דהנשמה נהנית מרוחניות המאכל והגוף נהנה מגשמיות המאכל ומכח זה קשורים זה בזה ע"י המאכל "

סיכום

במאמר זה למדנו על הקשר העמוק שיש בין פעולת האכילה –פעולה גשמית לכאורה –לבין ארץ ישראל. ענינו על השאלה, מדוע ארץ ישראל היא מוטיב מרכזי בברכת המזון. התשובה לכך, שברכת המזון היא ההודאה על אכילת האוכל, שבח על מה שנתן לנו הקב"ה.  פעולת האכילה איננה שלימה אם לא מתקיימת בארץ ישראל, משום שעניינה המיוחד הוא השילוב בין הגשמיות לרוחניות, החומר והרוח – ולכן, תמיד שאנו באים להודות לבורא עולם על האוכל שנתן לנו ברוב טובו וחסדו, אנו מדגישים וחוזרים ומדגישים את החלק הגדול שארץ ישראל תופסת בעבודה חשובה זו, שלמעשה, בעומקם של דברים, היא כל תכלית האכילה – קישור של הגשמיות לרוחניות.

 

[1] עיין במדבר לו ,ז.

[2] קובץ שיחות לנשים "את עלית" מאמר ראשון

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

ארץ ישראל יומי

דף הבית

אודותינו

ברכות

תרומות

צרו אתנו קשר

כתבו לנו:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).