פסוק מהתורה

תצווה

פרשת

בית מקדש מאיר

יעקב כרמון

כותב:

"ויקחו אליך שמן זית זך... כשם שהשמן מאיר כך ביהמ"ק מאיר לכל העולם שנאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך לכך אמר הקב"ה למשה ויקחו אליך שמן זית זך:

שמות רבה לו, א

 

אור במקדש?

לכאורה, דברי המדרש אינם מובנים כלל וכלל, וכי בית המדרש היה מאיר? חז"ל אמנם מספרים לנו שבימי חג הסוכות, בעת שמחת בית השואבה, הדליקו במקדש אבוקות רבות עד ש"לא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" (סוכה נא.) אבל נראה שאין כוונת המדרש לדבר על כמה לילות בודדים בהם המקדש באמת "האיר", אלא כוונתו לומר שבית המקדש תמיד מאיר את כל העולם, וצריך להבין זאת.

האמת היא, שתמיהה זו עולה גם ללא דברי המדרש. כולנו מכירים את הפסוק "כי נר מצווה ותורה אור", וגם עליו יש לשאול, וכי מישהו מאתנו פתח פעם ספר בחושך ופתאום נהיה בחדר אור? בודאי שלא. על כרחנו לומר שמשמעות הפסוק והמדרש היא אחרת, אך כדי לבאר זאת נצטרך להבין תחילה מהו אור.

 

ויהי ערב ויהי בקר

הרמב"ן בתחילת ספר בראשית, על הפסוק "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א,ה), מבאר שהזמן בו יש חושך נקרא "ערב" מכיון שהכל בו מעורבב. כשיש חושך אי אפשר להבדיל בין שולחן לכסא, בין יד לרגל, הכל נראה אותו הדבר, כל המושגים מתערבבים. מאותה הסיבה, אומר הרמב"ן, הזמן בו יש אור נקרא "בוקר" משום שכשיש אור ניתן לבקר, כלומר להבדיל בין הדברים.

מדברי הרמב"ן אנו לומדים משמעות חדשה בעניין האור והחושך. האור לא רק עוזר לנו לראות וכך לא להתקע בדברים כשאנו הולכים, או לקרוא בספר. האור עוזר לנו להבין את המציאות בצורה האמיתית שלה. כשיש חושך, הכל מעורבב, אנחנו לא יודעים באמת מול מה אנחנו נצבים. רק כשיש אור ניתן להבין את המציאות.

 

באיזה אור משתמשים

אך גם כשמשתמשים באור, צריך לשים לב לסוג האור בו אנו משתמשים. לדוגמה, אם ניקח נורה ונצפה אותה בחומר ירוק – האור שיבקע ממנה יראה לנו ירוק, ובעקבות כך – כל הדברים בחדר בו אנו נמצאים יראו בגוון ירוק. אם נשים על מקור האור חומר אדום – אזי אותם הדברים שמקודם נראו לנו ירוקים, יראו לנו כעת כאדומים. גוון האור משפיע על הצורה שבה אנו רואים את הדברים.

 

תורה אור

כעת נוכל להבין גם את משמעות הפסוק שהבאנו לעיל "כי נר מצווה ותורה אור". כשאנו אומרים שהתורה היא אור, הכוונה היא שבעזרת התורה אנו יכולים "לראות", כלומר להבין את המציאות בצורה הנכונה. לעיתים אנו חושבים שאנו יודעים לבד להסתכל על המציאות, אך בא הפסוק לומר לנו – רק התורה היא באמת "אור" שעוזר לבקר ולהבחין בין דברים, אם תסתכל על המציאות ב"אור" אחר, תהיה דומה לאותו אחד ששם על האור חומר ירוק וכעת הוא בטוח שכל הדברים בחדר הם ירוקים. כדי לראות את המציאות האמיתית, להבין באמת מה טוב ומה רע, מה נכון ומה שגוי, מה מוסרי ומה לא מוסרי – חייבים להסתכל על המציאות בעזרת אור התורה, ולא בעזרת כל מיני "אורות" אחרים...

 

והאר עינינו בתורתך

אנחנו מבקשים בכל בוקר בברכות קריאת שמע "והאר עינינו בתורתך". בפשטות, משמעות התפילה היא שהקב"ה יעזור לנו להבין את התורה בצורה טובה. הבעיה היא, שביאור זה קשה. הרי כבר בקשנו לפני זה "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך" אז למה צריך עוד פעם לבקש "והאר עינינו בתורתך"?

ביאור נפלא, שממשיך את מה שבארנו לעיל, אומר השערי תשובה בהלכות פורים (סי' תרצז). כשאנו מבקשים מהקב"ה "והאר עינינו בתורתך" אנחנו לא מבקשים להבין את תורה יותר טוב. את זה כבר בקשנו מקודם. מה שאנחנו מבקשים זה שאחרי שכבר למדנו והבנו את התורה, הקב"ה יעזור לנו לראות את העולם דרך האור של התורה, וכפי שבארנו – הקב"ה יעזור לנו לראות את כל המציאות בעיניים של תורה, בעיניים של יושר אלוקי. "והאר עינינו" באמצעות "תורתך".

"הנה עין ה' אל יראיו" (תהלים לג, יח) הפשט הוא כמובן שהקב"ה משגיח על יראיו ו"מסתכל עליהם". אך הרב קוק מבאר שהכוונה היא שליראי ה' יש את "עין ה'" והם רואים באמצעותה את המציאות.

 

הפוך בה והפוך בה

האמת היא, שמה שאמרנו זו משנה מפורשת במסכת אבות (ה,ג). "בן בג בג אומר הפוך בה והפוך בה דכולה בה ובה תחזי". המשנה אומרת שיש ללמוד את התורה שוב ושוב, כי הכל נמצא בה, ואז היא מוסיפה "ובה תחזי". בארמית, המילה תחזי מתורגמת כ"תראה", ואם כן המשפט לכאורה לא נכון, כיון שהיה צריך להיות כתוב "ובה תלמד" או "ובה תסתכל", מה זה אומר לראות בתורה? אלא הכוונה היא כמו שבארנו. תראה את המציאות באמצעות התורה, ורק כך תוכל לראות באמת את הדברים בצורה הנכונה והאמתית שלהם.

 

ירושלים אורו של עולם

כעת נוכל להבין את כוונת המדרש בו פתחנו. ודאי שאין כוונת המקדש לומר כפשוטו שבית המקדש מפיץ אור. כוונתו של המדרש היא לומר שבית המקדש יוצר סביבה רוחנית אחרת שמשפיעה על כל העולם. כשיש בית מקדש – מבינים את הדברים בצורה ישרה, רואים את המציאות באור נכון.  ולא רק בבית המקדש, אלא בכל ירושלים, בכל ארץ ישראל ובכל העולם. בית המקדש מהווה מגדלור רוחני לכל המציאות.

כמובן שככל שיותר קרובים אל בית המקדש, כך זוכים יותר להרגיש את השפעתו ה"מאירה". המהרש"א במסכת קידושין (סט.) מבאר שחברי הסנהדרין ישבו במקום המקדש מכיוון ששם יש את "האוויר הכי טוב" שבעזרתו ניתן לכוון לאמת.

גם כשבית המקדש חרב, עדיין מקום המקדש ממשיך להאיר. המבי"ט כותב בספרו "בית אלקים" (שער התפילה פ"ה) שכיון שמקום המזבח הוא המקום ממנו נוצר אדם הראשון – זהו המקום הראוי ביותר לקבל בו שפע אלוקי. חז"ל אומרים לנו שלא רק מקום המקדש "מאיר" ועוזר להבין את המציאות בצורה טובה אלא האוויר של כל ארץ ישראל הוא מחכים (בבא בתרא קנח.), אך כמובן שככל שמתקרבים לירושלים ולמקום המקדש – ההארה היא גדולה יותר "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

 

יה"ר שנזכה לבניית ביהמ"ק במהרה בימינו, ולהארת כל העולם כולו ב"אור חדש" שגנז הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא.

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

Contact us

Write to us here:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

Eretz Yisrael Yomi

HOME

ABOUT

BLESSINGS

DONATE

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).