פסוק מהתורה

ראש השנה

פרשת

בהר ה' יראה

צבי לוי

כותב:


ביום השני של ראש השנה, אנו קוראים את פרשת העקידה. מסופר שם שאברהם אבינו הקריב את האיל לאחר שהצטווה שלא להקריב את בנו ותחתיו להקריב את האיל. התורה מספרת שאברהם אבינו קרא למקום בשם ה' יראה, בלשון העתיד (בראשית כב, יד): " וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ה֣' יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר ה֖' יֵרָאֶֽה:".


שאלות על הפסוק


1. מדוע אברהם קרא בשם זה למקום? מה המשמעות של השם "ה' יראה"?

2. אברהם קרא למקום "ה' יראה" בלשון עתיד. מה ה' עתיד ה' לראות?

3. האם אברהם כך התנבא שה' עתיד לראות, או שהוא ביקש מה' לראות?


לראות ולזכור את זכות עקידת יצחק


יונתן בן עוזיאל (דור ראשון לתנאים, מחבר "תרגום יונתן" לתורה ולנביאים) בתרגומו כאן לפסוק, מבאר ש'לראות' בפסוק הכוונה לזכירה. אברהם אבינו ביקש מה' שהוא יזכור את עקידת יצחק, כשעם ישראל יהיה בעת צרה לעתיד לבוא. אברהם אבינו ביקש מהקב"ה לזכור את עקידת יצחק, כיצד הוא מסר את הנפש על ציווי ה' למרות הקושי הגדול. בזכות זה, הוא ביקש מהקב"ה שישמור על עם ישראל ויציל אותם מכל צרה.

במדרש בראשית רבה (נו, ב) כתוב, שאברהם אבינו בא לפני הקב"ה אחרי נסיון העקידה וביקש שירחם על עם ישראל גם כשהוא חוטא, כפי שהוא (אברהם) כבש את רחמיו על בנו, ולמרות שה' הבטיח לו שביצחק יהיה לו זרע הוא לא הרהר אחרי ציוויו של הקב"ה, כך גם הוא מבקש הקב"ה יכבוש כעסו על בניו, על עם ישראל, כאשר הוא חוטא.

בכל פעם שאנו עולים לירושלים, עלינו לזכור את גודל קדושת הר הבית. זכות מסירות הנפש של אברהם לדבר ה' במקום המקודש הזה, עומדת לנו בכל דור ודור ותמשיך לעמוד לנו בעתיד.


לראות את מסירות הנפש שבעם ישראל


המשך חכמה (רבי שמחה מאיר הכהן מדווינסק), מבאר יסוד גדול בעומק הטבע של עם ישראל (בספרו על בראשית כב, יד). הוא פותח בדברי חז"ל במסכת קידושין (דף מ ע"ב), האומרים שאם יהודי חשב לעשות מעשה טוב ונאנס ולא הצליח להוציא לפועל, הקב"ה מחשיב זאת עבורו כאילו עשה. אבל בגויים אין הדבר כן – אין הקב"ה מחשיב זאת להם כאילו עשו. שואל המשך חכמה – מדוע זה כך? הרי הקב"ה לא בא בטרוניא עם בריותיו? מדוע יש את ההבדל הזה? הוא מתרץ ומסביר, שבעצם אחרי מסירות הנפש העצומה של אברהם אבינו בעקידת יצחק, נקבע עמוק עמוק בתוך הנשמה של עם ישראל בכל יהודי ויהודי, מאז והלאה, להימשך אחרי רצון הקב"ה מעומק הלב, ולמסור נפשם ורוחם על קידוש שמו יתברך. זה רצונו הכי עמוק והכי אמיתי של כל יהודי באשר הוא, בין אם הוא מודע לזה או לא. זה כל כך עמוק בתוכינו שאין אנו יכולים לשנות זאת גם אם היינו רוצים.

הוא מביא לזה דוגמא בהלכות גירושין ברמב"ם (פרק ב', הלכה כ'). כתוב שם בהלכה שעקרונית אדם שהכריחו אותו לגרש את אשתו, אין הגירושין נחשבים. אבל אם בית דין הכריחו אותו לגרש את אשתו, מפני שלפי ההלכה הוא חייב לגרש אותה, הגירושין חלים. מדוע? כי הרצון האמיתי העמוק של היהודי הוא לקיים את רצון ה' – את ההלכה. חיצונית הוא מתנגד, אבל עמוק בפנים הוא רוצה. אז בעצם הגירושין נעשו ברצון – כי עמוק בפנים זה הרצון שלו[i].

לכן הקב"ה מצרף מחשבה למעשה בעם ישראל. אין הקב"ה מצרף מחשבה למעשה רק כי הוא רוצה להיות נחמד, ולהגיד לנו כל הכבוד שאתה רוצה. הדברים עמוקים הרבה יותר מזה. מחשבה טובה אצל עם ישראל היא ה'אני' האמיתי שלהם. זה הרצון הכי עמוק ופנימי שלהם. ולכן גם אם זה לא יצא לפועל – הקב"ה עדיין מחשיב את המחשבה הזו – כי היא באמת אמיתית! היא באמת השורש והעומק של רצון היהודי. רק בעם ישראל, זרעו של אברהם, יש את התכונה המיוחדת הסגולית הזאת של הקשר המיוחד עם הקב"ה. לכן רק הם זכו שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה.

ואיך כל זה מסביר את השם "ה' יראה"? מסביר המשך חכמה: את הרצון הפנימי והעמוק הזה, שכל יהודי רוצה לעשות רצון ה' באמת ובתמים, דבר זה רק הקב"ה, בוחן כליות ולב, יכול לראות. בתפיסה המצומצמת שלנו, אנחנו איננו יכולים לראות את זה תמיד. לפעמים נדמה לנו שיש יהודים שהרצון האמיתי שלהם הוא רחוק מאוד מלעבוד את זה. לכן אמר אברהם: "ה' יראה" – ה' אתה עתיד לראות בכל יהודי מהיום והלאה את עומק הנשמה שלו.

מכאן אנו צריכים ללמוד כמה אנו צריכים ללמד זכות על כל יהודי, שאולי אנו בעיניים שלנו איננו רואים איך הרצון האמיתי שלו הוא לעבוד את ה', אבל ה' כן רואה זאת! כי זה האמת, וזו המציאות האמיתית. כל מה שעלינו לעשות הוא לנסות לקרב אותו, ולהראות לו את יופייה של התורה, וכך לעזור לו להוציא מקרבו בפועל את קיום רצון ה'.

סיכום

בפרשת העקידה מסופר כי אברהם אבינו קרא למקום "ה' יראה". שאלנו מה המשמעות של שם זה. ענינו בשתי דרכים. דרך אחת על פי התרגום של יונתן בן עוזיאל, שכוונת אברהם לבקש מהקב"ה שלעתיד לבוא יזכור לעם ישראל את זכות עקידת יצחק, שבזכות זה יציל אותם בכל דור בעת צרה. דרך שנייה פירשנו על פי המשך חכמה שמסביר שכוונת אברהם אבינו לומר לקב"ה, אתה תדע ותראה שמהיום ואילך כל זרעי וזרע זרעי רצונם הוא רק לעבוד אותך. רק אתה הקב"ה תוכל לדעת זאת, כי רק אתה חוקר כליות ולב, ויודע עד כמה מסירות הנפש שלי כאן בניסיון העקידה פעלה על נשמת עם ישראל, להשריש בה את אהבת ה'.

עלינו להאמין בעצמינו, שוודאי ששורש הרצון שלנו האמיתי הוא לעבוד את ה'. גם אם אנו נופלים, עלינו לזכור שה' יודע ורואה את עומק לבינו, שחפץ רק לעשות את רצונו. מתוך כך גם נוכל להאמין בכל עם ישראל כולו שהוא באמת ובתמים רוצה לעבוד את ה', ומתוך האמונה הזו נוכל לקרב את כל עם ישראל בפועל לקיים תורה מצוות.

1. באור שמח, חיבור של המשך חכמה על הרמב"ם, על אותה הלכה ברמב"ם בהלכות גירושין, גם שם מרחיב בדיוק על הנקודה הזאת בביאור דברי הרמב"ם.


לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

Contact us

Write to us here:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

Eretz Yisrael Yomi

HOME

ABOUT

BLESSINGS

DONATE

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).