פסוק מהתורה

יתרו

פרשת

כבוד אב ואם וארץ ישראל

ניר שאול

כותב:

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

(שמות כ, יב)

 

למען יאריכון ימיך על האדמה- ולא בגולה ולא בתושבות.

 (מכילתא שם)

 

מה הקשר?

האדמה אשר ד' נותן לעם ישראל בוודאי היא ארץ ישראל. המכילתא שהבאנו למדה מהפסוק ששני סוגי מקומות אין בהם שכר של אריכות ימים על כיבוד אב ואם: האחד הוא הגולה הכפויה על עם ישראל שלא ברצונם, והשני הוא המקומות בחוצה לארץ שישראל התיישבו בהם כתושבים מן המניין (רד"צ הופמן על המכילתא).

מכירים אנו את מצוות כיבוד אב ואם ואת ערכה הגדול, שהיא באמת תכונה בסיסית שצריכה להיות קיימת בלב כל אדם מישראל וכל אדם בעולם. קודם כל, הכרת הטוב פשוטה להורים שהביאו אותנו לעולם, שכן שלושה שותפים יש באדם: הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו (נדה לא, א). ובנוסף, ההשקעה והדאגה הבלתי פרופורציונלית שהייתה בגידולינו כילדים תחת רשותם ואהבתם הנדיבה. בוודאי שכר גדול ראוי הוא שיבוא מאת ד' על המצווה הזו של כבוד הורים שהיא בסיסית בכל מישור חברתי ואנושי, כאשר היא נעשית באופן ראוי ויפה.

בוודאי מתאים ששכרה של מצווה כלל עולמית זו שנובעת מהכרה בערך הבאת חיים לעולם יהיה שכר של אריכות ימים, אך מדוע ייחדה התורה שכר של אריכות ימים זו דווקא לעם ישראל בארץ ישראל? מדוע שונה מצווה זו ממצוות שלוח הקן שאמרה תורה סתם: "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב, ז)? מדוע שם אין התניה לשכר אריכות הימים דווקא ליושבי ארץ ישראל מעם ישראל?

 

תשובה ראשונה –מצוות כבוד אב ואם היא מצווה אלוקית

אנו יודעים שמעבר למצוות החברתיות צוותה אותנו התורה גם כן במצוות אלוקיות, שהן מקדשות אותנו ומרוממות אותנו להפוך להיות אנשי רוח קדושים וטהורים, וכמו שצוותה תורה: "ואנשי קודש תהיון לי" (שמות כב, ל). ומצוות אלו במובן מסוים הן קומה אחת מעל המצוות החברתיות, שאף שהמצוות החברתיות הן בסיסיות ונצרכות כדי שיהיה קיום חזק ויציב לעולם, אין עיקרן בתיקון העולם בצדדיו הרוחניים להביא את העולם לאור באור האלוקים, וכמו שכתוב: "והארץ האירה מכבודו" (יחזקאל מג, ב). וזה תפקידן של המצוות האלוקיות, לקדש את היחיד ואת העולם כולו.

והנה חילקה התורה את עשרת הדברות לחמישה דברות שעוסקות במצוות אלוקיות וחמישה דברות שעוסקות במצוות חברתיות, וכמו שכתבו האבן עזרא (שמות כ, א) והרמב"ן (שם כ, יג) ושאר המפרשים, והפלא ופלא הכניסה התורה את מצוות כבוד אב ואם להיות הדיבר החמישי והוא מבין חמישה הדברות של המצוות האלוקיות! מדוע ולמה? וכי אין זו עוד מצווה מהמצוות החברתיות? מסביר על זה הרמב"ן (שם), שסידרה התורה כן בעבור כי בעיקר לכבוד האל צוותה תורה לאדם לכבד את הוריו.

נראה לבאר בדבריו, שההורים הם רק שותפים לקדוש ברוך הוא ביצירת האדם, והאל הוא היוצר העיקרי שלו שנתן לו את החיים ואת נשמתו. ובעצם, ההורים עצמם אינם באמת מי שגרם לאדם להגיע לעולם, כי גם מה שהם עשו אינו אלא כהנחת זרע באדמה, וכמו שמדמה הכוזרי (ג, כג), ומכאן והלאה רק כוח אלוקי יכול להפוך את הזרע להיות משהו אחר לחלוטין, משהו חי ופועם. לפי זה, אדם שמכבד את הוריו על אחת כמה וכמה שצריך לכבד את אלוקיו.

כעת ניתן להבין שמאחר שכה גדול שכר כיבוד הורים שהיא מצווה אלוקית, ראויה היא שיתממש שכרה זה דווקא בארץ אלוקית ובעם אלוקי, הם ארץ ישראל ועם ישראל.

 

תשובה שניה– הכרת  השורשים של אדם מביאה אותו להכרת השורשים של האומה

מי שמכבד את הוריו יש לו ענווה לדעת שהעולם לא התחיל ממנו. האמת היא שאנחנו רק כגמד על גבי ענק, כאשר הדורות הקודמים בנו מגדלים של אמונה ותורה בישראל, והטמיעו מידות טובות ושלל תכונות של חסד וקדושה בדם של עם ישראל לנצח נצחים. וכך אומר הכתוב: "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" (ישעיהו נא, א-ב). ולכן דרש רבא: "כל מי שיש בו שלש מידות הללו בידוע שהוא מזרעו של אברהם: רחמן, ביישן וגומל חסדים" (מסכת כלה פרק ט, הלכה ו).

אדם שמכבד את הוריו, יכבד גם את סביו וסבותיו, ויכבד גם את כל הדורות הקודמים לו. אפשר לכבד אדם גם אחר מותו. לא לדבר עליו בזלזול, להתייחס להגיגים שכתב בכבוד, ולדעת שבאמת דורות הראשונים היו גדולים מאתנו לאין ערוך. וכך אמרו בגמרא: "לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל - ואנו כמלא נקב מחט סידקית" (עירובין נג, א). אדם כזה מכיר את מקומו בעולם, ויודע שהוא רק חלק קטן מהעולם, ודורות רבים היו לפניו ויתכן שדורות רבים יהיו אחריו. מתוך הסתכלות כזו על המציאות, מתוך הכרת ההסטוריה והתבוננות על הכוחות הגדולים שקיימים בעולם ביחס למציאות הקטנה שלנו, מתוך התבוננות זו ניתן להכיר בקשר ההסטורי האמיתי שבין עם ישראל לארץ ישראל.

הקב"ה ברא את העולם, ברצונו נתנה לעם הכנעני עד שישראל נכנסו לארץ, וברצונו נתנה לנו אז. ומאז אותה תקופה לא עזבו ישראל את הארץ. זה היה לפני כ3300 שנה, בתקופת יהושע. ומעולם לא היתה ארץ ישראל ריקה לגמרי מזרע ישראל, וכמו שהעיד לנו הרמב"ם על חוסר אפשרות של היעדרות כל ישראל מהארץ, וכתב: "אילו אפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל" אזי לא היה מתאפשר לחשב חשבונות של עיבור החודשים ועיבור השנה (ספר המצוות, עשה קנג). וכל ימי ישראל בגלות התפללו בלשונם: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" (מהתפילה), וציפו וקיוו לישועת ד' שתגיע בקרוב.

עלה בידינו יסוד שכתבו גם כן הרש"ר הירש (שמות כ, יב) בקצרה, שכיבוד אב ואם הוא תנאי הכרחי להישארות עם ישראל בארץ ישראל, כי הכרת השורשים של האדם תביא להכרת השורשים העמוקים של האומה שנטועים מעולם בארץ קדושה, ארץ ישראל. וזה הקישור של שכר כיבוד ההורים דווקא לאריכות ימים בארץ ישראל. לא אריכות ימים של היחיד בלבד, אלא גם של האומה כולה.

 

סיכום התשובות

ראינו אם כן שתי סיבות מדוע תלתה התורה את שכר מצוות כיבוד אב ואם דווקא בישיבת הארץ:

א. כיבוד הורים היא מצווה אלוקית, ולכן שכרם לכל יחיד ויחיד בא לידי ביטוי דווקא בארץ אלוקית ובעם אלוקי.

ב. כיבוד הורים נובע מהכרת השורשים של האדם, והכרת השורשים היא פעולה נצרכת בשביל לדעת בוודאות שעם ישראל היה קשור לארץ ישראל מעולם ויחסו וציפייתו אליה לא השתנה ולא ישתנה במהלך כל הדורות.

מכח כל הביאורים הללו, מלמדת אותנו התורה ששכר כיבוד הורים הוא בחיים ארוכים דווקא בארץ ישראל.

 

הסטוריה אנושית והסתוריה אלוקית

כאשר מדברים על קורות העולם, רגילים לדבר על מלחמות מלכים, היווצרות עמים והיעלמות אחרים, כבישת ארצות ושאר התרחשויות אנושיות שבלא מבט כולל נראה שקרו ללא יד אלוקית מכוונת, חלילה. קוראים לזה: 'הסטוריה'. הרב יוסף בדיחי שליט"א סיפר לנו רבות על ההתבוננות הכללית הרחבה של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל אודות קורות עם ישראל ושאר האומות, וכמו שגם הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל הרחיב בביאור התבוננות זו במספר מקומות בכתביו, הגדול שבהם הוא שער 'למהלך האידיאות בישראל' בספרו 'אורות'. כאשר מתבוננים באופן שכזה, ניתן לראות מהלכים אלוקיים במציאות של התגלגלות העולם, לשים לב איך הקב"ה מקדם תהליך בהתרחשויות לא צפויות לטובת עם ישראל והתורה. לזה קראו הרב צבי יהודה והרב אברהם יצחק קוק זצ"ל: 'הסתוריה אלוקית'. כך מופיע גם בספר אורות התורה (פרק ח, פסקה ו), וכך שמענו פעמים רבות בישיבה. אף שמקובל בחברה לאיית את המילה המתורגמת הזו באות טי"ת, ולכתוב: 'הסטוריה' ולא: 'הסתוריה', באמת אין מהלך כל הדורות אלא הסתר של י-ה, דהיינו: הקב"ה מתערב בצורה נסתרת במהלכי הדורות, וההסתוריה היא תיאור המהלכים הנסתרים שלו.

 

ההסתוריה וארץ ישראל

גם יפתח משופטי ישראל שנחשבו בגמרא (ראש השנה כה, ב) קלי עולם ובין הקטנים שעמדו להנהיג את ישראל בתקופת השופטים, שכן לא מצאנו לו נבואה שקבל מד' והיה בן של אישה זונה (מהרש"א שם), בסופו של דבר נחשב לאביר שבאבירים בתשובותיו האמיתיות והנוקבות למלך בני עמון שרצה להלחם בישראל על ארץ ישראל, כמו שמביא הרב מרדכי אליהו זצ"ל (שו"ת מאמר מרדכי כרך ג, קדושת ארץ ישראל סימן ו). בתחילה הוא פרס לפני מלך בני עמון את ההסתוריה האמיתית בהתגלגלות ישראל לחלק ארץ זה (שופטים יא טו-כב), ואז מוסיף לטעון לו טענה, כלשון המלבי"ם (שם כג): "הלא מלחמת ישראל בעת ההיא היה ענין אלקי וכל העמים ידעו זאת כי ד' הורישם" ואם כך איך אתה מצפה שד' יחזור בו ויתן לך לרשת את הארץ הזו? וממשיך הרב אליהו זצ"ל, שגם מלחמות ישראל בדור האחרון היו נס, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור ושאר מלחמות. ואנשי הצבא עצמם הודו בזה. ואם כן, מה שד' עשה ניסים ונפלאות עבורנו עשה, כדי שהארץ תשאר בידינו.

יהי רצון שנזכה ללמוד היטב את ההסתוריה של עם ישראל וארץ ישראל, ולהכיר ברור בקשר החי של עמנו לארצינו. אמן.

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

Contact us

Write to us here:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

Eretz Yisrael Yomi

HOME

ABOUT

BLESSINGS

DONATE

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).