פסוק מהתורה

חיי שרה

פרשת

מעלת הקבורה בארץ ישראל

ניר שאול

כותב:

וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן: 

(בראשית כג, יט)

 

ואחרי כן קבר אברהם את שרה: ומאז נתקיים השדה לאחוזת קבר לו ולזרעו. ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. ועוד לקיים דבר ד' לאברהם להיות לו נחלה.

(ראב"ע שם)

 

איזו מעלה יש בקבורה בארץ ישראל?

ידוע ומפורסם על צדיקים רבים שביקשו להיקבר בארץ ישראל. כבר בחומש בראשית פגשנו את יעקב אבינו שביקש להיקבר עם אבותיו במערת שדה המכפלה (בראשית מט, כט-לב), ואת יוסף הצדיק שביקש מאחיו שיצוו את זרעם להעלות את עצמותיו לארץ ישראל (בראשית נ, כד-כה). רש"י על התורה (שמות יג, יט) מדייק מלשון הפסוקים שגם את עצמות שאר בני יעקב העלו עם ישראל ממצרים להיקבר בארץ ישראל. וכך כותב הרמב"ם בספר היד החזקה שלו: "גדולי החכמים היו מוליכים מתיהם לשם, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק" (רמב"ם מלכים פרק ה, הלכה יא). מהי המעלה המיוחדת שישנה בקבורה בארץ ישראל?

 

 

רובד ראשון – חיזוק האחיזה בארץ לעם ישראל

האברבנאל (בראשית מט, כט) מציין מעלה מבחינתה של ארץ ישראל בקבורת יעקב בתוכה. בפסוקים שם קיימת אריכות בקשר לבקשת יעקב אבינו להיקבר בארץ ישראל. אחר שגמר לברך את השבטים, יעקב אבינו מבקש מהם לקברו במערת המכפלה. בראשונה מציין יעקב את המקום המדויק של מערת המכפלה, ומחשש שמא יערערו הבעלים הראשונים של המקום או זרעם לומר שהמקום שייך לאביהם, אמר יעקב שאברהם קנה את המקום. ואם יאמרו שקנאו לזריעה בו, הראו להם השטר שקנאו לאחוזת קבר. ולהסיר טענות בני ישמעאל ובני עשו שיאמרו שאליהם באה הנחלה לרשת מקום זה מאברהם אבינו, הזכיר יעקב ששמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו, ושמה נקברה לאה גם כן. ואם יערערו העם כולו שאינם רוצים שיהיה בית קברות לעם נכרי ביניהם, ואע"פ שאדם פרטי מביניהם מכר את שדהו לכך, על זה הדגיש יעקב שהמקום נקנה מאת בני חת ובהסכמת כולם.

מובן הדבר, שקבורת מתים מעם ישראל בארצינו עוד נקודה שמחזקת שהארץ נתנה לעם ישראל. אדם יכול לגור במקום שלא שייך לו. אנשים רבים שוכרים דירה. פעמים רבות אנשים צריכים להגר למקומות רחוקים לצרכי פרנסה, בריאות או שאר סיבות. כל אלה הם מגורים זמניים. קבורה היא נצחית. כל אדם יחשוש לקבור את אביו ואת אמו במקום שהוא לא יודע מה יעלה בגורל עצמותיהם. כל העולם חפצים לקנות מקום לקבר עבור משפחתם. ואין הדבר מספיק, אלא משתדלים לקבור במקום שקבורים ישראלים נוספים. בעצם, יש בקבורת מתים בארץ ישראל מעין אמירה שאנו שייכים למקום זה, ולא נזוז מכאן. באין ברירה, מפנים קברי מתים ממקומם. אך, רמת ההשתדלות שלא לפנות קברים היא גבוהה ביחס לרמת ההשתדלות לפנות מקום מגורים של אדם חי.

זאת כוונת האבן עזרא שהבאנו בראש דברינו, שאחת ממטרות פרשיה זו בתורה היא: "לקיים דבר ד' לאברהם להיות לו נחלה". אברהם אבינו עדיין לא זכה בארץ ישראל, ומה התקיים כאן בהבטחה של ירושת הארץ לאברהם ולזרעו? שאומות העולם לא יוכלו לטעון טענה לגרש אותנו מארץ ישראל. וכך מפורש גם במדרש רבה: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו וגו' במאה קשיטה, א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן, מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף" (בראשית רבה עט, ז).

שלושת מקומות אלו קנו אבותינו מן האומות בכסף מלא. בזכות מקומות אלו, יש לעם ישראל טענה על כל הארץ.

 

רובד שני – הקבורה בארץ ישראל מכפרת על הקבורים בה

חז"ל לימדו אותנו נקודה נוספת במעלת הקבורה בארץ ישראל, והפעם מצד הנקבר בה. וכך אמרו: "שכל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח" (כתובות קיא, א). מה המשמעות של קבורה מתחת למזבח? הרמב"ם מבאר ואומר: "אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין, שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון (ישעיהו לג, כד), אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא. וכן הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר וכפר אדמתו עמו (דברים לב, מג)" (רמב"ם מלכים פרק ה, הלכה יא). אם כן, קבורה בארץ ישראל מכפרת על הנקבר. אפשר בתור מקור לפירושו של הרמב"ם להביא את הדברים מן המדרש: "אפילו ירבעם בן נבט וחביריו חיים הם לימות המשיח. ומי גרם להם להנצל מדינה של גיהנם ולחיות? קבורת ארץ ישראל" (פסיקתא רבתי א).

אך מה טעם הדבר? המהר"ל (חידושי אגדות כתובות שם) מסביר לנו את הטעם: בקבורה של אדם יש מימד של שיבה אל העפר. אדם הראשון נברא מתוך עפר, וכמו שכתוב בפסוקים (בראשית ב, ז). הגוף של האדם מתעכל, וכל חלקיו מלבד עצמותיו מתפוררים בתוך קברו. וכבר שלמה המלך קרא לכך שיבה אל העפר, ואמר: "הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר" (קהלת ג, כ). ארץ ישראל היא ארץ קדושה, והיא מיוחדת אל השם יתברך. בעצם, על ידי האיחוד מחדש עם עפרה של ארץ ישראל יש חיבור וקרבה נוספת אל הקב"ה. דבר זה מכפר על האדם.

אמנם, הנשמה נפרדה מן הגוף, ומה שייך לומר שיש כאן כפרה לנשמה? ומה בכלל שייך לדבר על כפרה לאדם שמת? הנשמה הגיעה לעולם שכולו טוב, וכבר לא שייכת במצוות ועבירות!

ובכן, קודם כל, כבר הבאנו מהמדרש שקבורת ארץ ישראל קשורה לזכות תחיית המתים. הגוף מתקדש בקדושת ארץ ישראל, ועל ידי כן ראוי הוא למתנה זו. גם בנשמה שייכת התרוממות בעולמות העליונים, ומדרגות רבות יש בעולם העליון. יש לנו מושג בגמרא של: "ברא מזכי אבא" (סנהדרין קד, א). כלומר, מצוות שנעשות על ידי אדם מזכות גם את אביו כלפי שמיים. וכבר כתב הרשב"א שדבר זה אמור בעולם הנשמות (שו"ת הרשב"א חלק ה, סימן מט).

ישנו קשר בין הדברים. הכוזרי (מאמר ב, אות כט-לד) מבאר את הנס הגדול של קיום עם ישראל במהלך כל הדורות, למרות שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. מלמדנו ר' יהודה הלוי שעם ישראל בגלות הוא במצב של עצמות יבשות, וכמו שאמר יחזקאל (יחזקאל לז, א-ב). אך, העצמות הללו כבר זכו בעת חיותן להיות בסיס לנשמה קדושה ולחיים כבירי כח. אומה שזכתה בחיים אמיתיים, גם בעת שפלותה הכח של החיים ההם גנוז בה. בפסלים מעולם לא נתנה רוח של חיים, ואי אפשר שתנתן בהם. אך באדם מישראל שהיה חי באמת, גם בעת מותו גופו נשאר עם הכנה לכח של קדושה שהיה בעולם וכעת חסר עד אשר ישוב. לכן אדם מישראל שמת, גופו מטמא את הנוגע בו. ה'זריעה' של גוף האדם מישראל בקרקע על ידי פעולת הקבורה, יש בה מימד של הכנה לחיים שאחרי תחיית המתים. בעצם, כל זכות שנזקפת לגופו של האדם, נזקפת גם לנשמתו במובן מסוים, מפני הקשר החבוי שעדיין מקשר בין הגוף לנשמה.

כעת יותר מובן, כיצד הקבורה בארץ ישראל מכפרת על האדם מישראל הקבור בה.

 

סיכום התשובות

ראינו אם כן שני הסברים איזו מעלה יש בקבורה בארץ ישראל:

א. קבורה היא לתמיד. לכן אדם יעדיף להיקבר במקום ששייך לו, כדי שתהיה לו ודאות כל שניתן שלא יזיזו אותו ממקום קבורתו. על כן, יש בקבורה בארץ אמירה שהארץ שייכת לעם ישראל.

ב. ארץ ישראל היא ארץ קדושה. אדם שנקבר בארץ גופו מתפורר אל תוך עפרה ומתקדש ממנה. בזכות דבר זה האדם יוכל לזכות לתחיית המתים, וגם נשמתו מקבלת התרוממות בעולם העליון.

מכח כל הביאורים הללו, מלמד אותנו האבן עזרא, שמעלה גדולה יש לארץ ישראל עבור החיים בה והמתים בה.

 

העלאת קברי צדיקים לארץ ישראל

מתוך ההבנה של מעלת הקבורה בארץ ישראל, זכינו למדרגה של העתקת קברי צדיקים מחוץ לארץ אל ארץ ישראל. כך נעשה בדורינו בהעלאת עצמותיהם של צדיקים שונים לארץ ישראל, וביניהם עצמות החיד"א. החיד"א, הוא הרב חיים יוסף דוד אזולאי, אשר נולד בירושלים בשנת תפ"ד, ונקבר בשנת תקס"ו בליוורנו שבאיטליה. הוא שהה רבות במחיצת רבו האור החיים הקדוש ולמד ממנו קדושה וחסידות. מספר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שבכ' באייר בשנת תש"ך העלה ד"ר שלמה אומברטו נכון, איש הסוכנות היהודית את עצמות החיד"א לארץ ישראל. הרב יצחק ניסים זצ"ל שהיה הראשון לציון באותה תקופה מינה את הרב מרדכי אליהו לטפל בקבורה. הרב טבל בבוקר, ואח"כ נסע לשדה התעופה. כששמע הרב שהעצמות מלוקטות ושלדו של החיד"א אינו שלם, מיהר לפתוח את הארון. הרב ביקש מעצמות החיד"א שיסתדרו מאליהן, ופתאום הרגיש שידיו זזו על פני כל הארון עד שהעצמות התחברו לשלד שלם. בקדושה ובטהרה נקבר החיד"א בהר המנוחות.

העלאת מתים לארץ ישראל התקבלה בקרב הציבור, ויש בה כפרה עבורם וקרבה עבור העם השוכן בארץ אל הצדיקים שמגיעים הנה. אשרי מי שזכה לגור בארץ ישראל בחייו, וגם אחרי מותו.

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות ארץ ישראל יומי (ע"ר)

Contact us

Write to us here:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

Eretz Yisrael Yomi

HOME

ABOUT

BLESSINGS

DONATE

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).