חומש

ויקהל-פקודי

פרשת

אחדות בארץ ישראל

מגיש:

הרב אלישיב רבהון

תורם לדבר התורה

היה שותף של "ארץ ישראל יומי"

תרום עבור דבר תורה

אחדות בארץ ישראל

ניר שאול
כותב השעור:

וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם:

  (שמות לה, א)

 

ועל צד הרמז נאמר שהקהל זה היה לתווך השלום ביניהם, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ואחר שרצה להודיעם מעשה המשכן שיהיו כולם שותפים בו דומה כאילו הושיב את כולם במדור אחד, ועל כן הוצרך להקהילם תחילה שיהיו באגודה אחת.

 (כלי יקר שם)

 

הכח המאחד של ארץ ישראל

בתפילת המנחה של יום השבת פותחת לה הברכה האמצעית של תפילת העמידה בנוסח: "אתה אחד ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". התפילה מבוססת על הפסוק בשמואל (שמואל ב ז, כג) אחר בקשת דוד לבנות את בית ד' ומניעת ד' אותו. ובזוהר (אמור, דף צג, ב) עמדו על הקשר שבין ארץ ישראל לאחדות של העם ואמרו כך: "ודאי בארץ הם גוי אחד עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו דהא ומי כעמך ישראל גוי אחד סגי ליה אבל לא אקרון אחד אלא בארץ[1]". זאת אומרת, רק שישראל בארץ ישראל יש להם את הכוח האמיתי של האחדות. אותו הדבר מצאנו גם בהקשר של ירושלים, שאמרו חז"ל (ירושלמי בבא קמא פרק ז, הלכה ז): "אמר רבי יהושע בן לוי: כעיר שחוברה לה יחדיו (תהלים קכב, ג) עיר שמחברת ישראל זה לזה". יש רמה מסוימת של אחדות שבאה לה מתוך סגולותיה הרוחניות של ארץ ישראל, ויש רמה גבוהה יותר של חברות ממש שמגיעה לעולם מתוך קדושתה של ירושלים.

מה זה הכוח המקשר והמאגד הזה שקיים בארץ ישראל ובירושלים?

 

תשובה ראשונה- עם ישראל מתאחד כדי לא לפגוע בערכם של א"י וירושלים

מחלוקת ומריבות הם דבר איום ונורא. הם מכלות כל דבר שנתקל בדרכם. דרכו של פירוד לקרוע קרע שהולך וגדל, עד אשר לא ניתן יותר לאחותו. שנאה והתנגדות של כל צד במחלוקת יוצרת פגיעה בזולתו, והפגיעה לא מאפשרת לו למלא את תפקידו, והבנייה המשותפת שהייתה יכולה להתקיים בין שני הצדדים הופכת להרס של בניינים שנבנו בעמל רב.

וכבר הרבה המהר"ל מפראג להגדיל את רעת המחלוקת בספרו נתיבות עולם (נתיב השלום פרק ב). הוא מביא שם ממדרש רבה (במדבר רבה יח, ד) שחז"ל אמרו: "כמה קשה המחלוקת, שבית דין של מעלה אין קונסים אלא מבן עשרים שנה ומעלה, ובית דין של מטה מבן שלוש עשרה, במחלוקתו של קורח תינוקות בני יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית, דכתיב: "ונשיהם ובניהם וטפם" (במדבר טז, כז), "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה" (שם, לג)". עוד הוא מביא שם ממדרש רבה (בראשית רבה ד, ו): "למה אין כתיב בשני "כי טוב" (ביום השני לבריאת העולם)? ... רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים" (בראשית א, ו). אמר רבי טביומי: אם מחלוקת שהיא לתיקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה".

אחר שציינו את קושי המחלוקת, נוכל להבין את הקשר בין האחדות לארץ ישראל. עם ישראל מרגיש את קדושת הארץ וקדושת ירושלים. עם ישראל מכיר בערכן. לכן, עם ישראל יודע שהוא מוכרח להתאמץ בכל כוחו להתאחד כאשר הוא נמצא בארץ ישראל, כדי שלא לפגוע בארץ ישראל. כי כמו כל דבר שנפגע מחרב המחלוקת, גם ההתיישבות בארץ ישראל עלולה חלילה להיחלש אם יקומו קולות הקוראים לצאת ממנה ולעקור יישוביה חלילה. קולות כאלו של מחלוקת מסולקים מאתנו על ידי ההרגשה הזו של הרצון להתאחד בינינו.

לא כל דבר הוא מטרה עליונה כל כך שעם ישראל מתאחד כדי לשמור עליו. ארץ ישראל ובמיוחד ירושלים כן מגיעות לרמה של הכרה גבוהה בערכן בציבור, הכרה שמאחדת את הציבור לשמור עליהן. אמנם, ההכרה הזו טרם באה לידי בירור והכרה שכלית, ועדיין עיקרה הכרה נשמתית. אך, הנשמה שלנו מרגישה בחוזק רב את הקשר שלנו לארץ ישראל ואת קדושתה של הארץ. על כן, בפועל לא תמיד האחדות והשמירה על הארץ בואות לידי ביטוי במלואן, אך הן קיימת במעמקי ליבנו. כל עם ישראל רוצה באמת בבניין הארץ, ורק כל מיני כפיות שבאות לפעמים מחוץ לציבור הרחב מעלימות מן העין את האחדות על הרצון לשמור על ארץ קדושתינו.

 

תשובה שניה- כל דבר קדוש משלים בין הפכים

הקב"ה הוא אחד והוא יצר עולם של גיוון וריבוי. המקובלים הרבו לדבר על המעבר הזה מאחדות לריבוי. כיצד נוצר העולם? איך נשמר הקשר הזה בין האחדות של בורא העולם לעולם המגוון שהוא יצר? הקב"ה מקיים את כל העולם כולו, וגם שני דברים שהם הפוכים ומתנגדים זה לזה אלוקים יצר אותם, שומר עליהם ומחבר ביניהם. ולכן מצאנו שהפסוק אומר: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם" (במדבר טו, טז). שהתורה היא אחת ומאוחדת בכל מה שנאמר בה. וכך אמר דוד: "משפטי ד' אמת צדקו יחדו" (תהלים יט, י), שהדברים הנראים הפוכים מתחברים ונעשים טובים וצודקים זה לזה על ידי התורה. ולכן מצאנו גם כן שעם ישראל התאחד לפני קבלת התורה בהר סיני, וכמו שכתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב) ודרשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד" (רש"י שם), כי התורה מאחדת את ישראל ואת כל העולם.

בעצם, כל דבר בעולם יש לו דבר הפוך שמשלים אותו, וכמו שלימדונו חז"ל: "אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" (אבות ד, ג). זאת אומרת: גם דברים שנשמעים בעינינו שליליים לגמרי, יש להם מקום חיובי בעולם. וכך הרב קוק כתב לגבי הכפירה בקב"ה (אגרות הראי"ה חלק א, עמוד מד), שאפילו היא לפעמים באה רק מפני שמציגים את האמונה בקב"ה באופן לא נכון, שמקטין את האמת ופוגע בדברים טובים. מכיוון כזה של אנשים שבאו לדרוש אמונה ופגשו התנגדות יצאו אנשים לכפירה כדי לדרוש את האמת ולעזור לעולם. צריך להפריד את הכפירה הזו מהדברים הטובים שהיא מבקשת, ולדרוש את האמונה בבורא העולם בשם העשייה הטובה של אותם מעשים רצויים. כך רבים מאנשי הציונות החילונית בתקופת הרב קוק כפרו בתורה, כי חשבו שהתורה איננה קוראת להתאחדות בארץ ישראל ובניינה.

ככל שדבר קדוש יותר אז הוא יותר קרוב לקב"ה שהוא אחד ולכן האחדות בין ההפכים שקשורים אליו יותר נכרת ויותר מוכרחת. המשכן וא"י הם דבר קדושים מאוד לכן כל דבר שקשור אליהם צריך להיות באחדות ונמשך לאחדות זו מעצם המפגש עם הקדושה. לאחד בין ההפכים זו עבודה גדולה, אך היא באה עם כוחות גדולים של קדושה של ארץ ישראל.

 

 

סיכום התשובות

ראינו שני קשרים בין ארץ ישראל לאחדות ישראל:

א.  מתוך הכרה בערכה של ארץ ישראל ישנה הרגשה לעם ישראל שצריך להתאחד כדי לשמור עליה.

ב.  ארץ ישראל עצמה מאחדת בין הפכים, כמו כל דבר קדוש שמשלים בין שני קצוות של דברים מתנגדים.

מכוח שני הקשרים הללו ניתן להבין את כוחה של האחדות של ארץ ישראל וירושלים.

 

השתתפות הציבורים השונים בהקמת המדינה

הקמתה של מדינת ישראל היה רגע מרגש לכל קצוות ישראל. הרב חיים שטיינר שליט"א מספר על רבנים מכל קשת הדעות שבישראל שבשנת האפס להקמתה ברכו בשם ומלכות את ברכת השמחה שתקנו לנו חז"ל על בשורות טובות ובניינים חדשים: "ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" (ברכות פרק ט, משנה ג). גם הציבור הרחב יצא במחול ברחובות, וכולם הודו ושמחו על הטובה שנתן ד' לנו.

הרב יהושע מקוטנא זצ"ל (ישועות מלכו, סימן סו) מספר גם כן על התממשות של עיקרון זה בדורו, דורם של הרב צבי קלישר וחבריו, וכתב שם על העלייה לארץ וההתמסרות לבניינה: "...ובפרט עתה, שראינו התשוקה הגדולה, הן אנשים פחותי ערך, הן בינונים, הן בישרים בליבותם- קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה". וכך שמענו גם כן מראש הישיבה הרב יעקב שפירא שליט"א ורבנים נוספים על שנת תשכ"ז בחודש אייר, שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל התרגש מאוד בעת דרשתו לכבודו של יום העצמאות למדינת ישראל וכולם התרגשו איתו עד מאוד על הציפייה והתקווה לשוב בקרוב לשלמותה של ירושלים וארץ ישראל כמעט במלואה, וגם ליבו של הציבור הרחב התמלא משירה החדש של נעמי שמר: "ירושלים של זהב" על דבר ציפייה זו, וגם בכנסים של אנשי ציבור חולקו פליירים רבים באותה עת לצפות לגאולתה זו של ירושלים.

שנזכה בעזרתו יתברך להתאחד באמת בלב שלם מתוך הכרה אמיתית בערכי הקודש, ולהגיע לראות בבניין ישראל ובניין אריאל בקרוב. אמן.

 

 

[1] התרגום: ודאי בארץ הם גוי אחד, רק עמה הם נקראים אחד ולא כשהם לבדם שהרי "ומי כעמך ישראל גוי אחד" היה מספיק לו (להיכתב) אבל (דהיינו: ומכך שהוסיף הפסוק: "בארץ") לא נקראים אחד אלא בארץ".

ארץ ישראל יומי

דף הבית

אודותינו

ברכות

תרומות

צרו אתנו קשר

כתבו לנו:

  • https://www.facebook.com/EretzYisrae

© 2018 by EretzYisraelYomi.com

לא ניתן להשתמש או להעתיק מבלי רשות אתר ארץ ישראל יומי (ע״ר).